68

הנה, ריח של סיגר עלה באפה. שפתיה נסגרו סביב קצהו, מרטיבות את עלה הטבק, והיא ינקה ממנו בעוצמה. העשן הסתלסל בתוך פיה, נוגש בשיניה ובחניכיה, עד שיצא בעירסול דרך אותן השפתיים. היא הביטה בסיגר. היא תהתה מאיפה הוא הגיע. הוא היה שמן מאוד, אבל צר בקצוות, והוא היה רך מאוד. יותר מדי. ואז היא ירדה במדרגות. היה חשוך מאוד, והצלמת שהלכה מאחוריה אמרה לה שזה לא ממש טוב, כי ככה לא יראו אותה. סאם יישרה את הכובע על ראשה, מצצה שוב מהסיגר הריחני, אמרה: "לא משנה, יש פלאש" והמשיכה לרדת במורד מדרגות האבן. כשגרם המדרגות נגמר והשביל שהיה בתחתיתו התעקל ימינה, הצלמת כבר לא היתה איתה. גם הכובע לא היה. רק הסיגר נשאר בוער. החושך היה הרבה יותר דחוס עכשיו, והסביבה היתה מוּכרת ונעימה. סאם המשיכה לרדת ולהתרחק מנקודת המוצא שלה על המדרכה ברחוב ליד בית החולים. וככל שירדה, התקרבה יותר למקום ההוא, ליד גן המשחקים… מה זה בחושך מולה? סאם שמעה את הצליל והוא התערבל עם ריח הטבק הנשרף והבלבול הכללי. היא הסתכלה אל הנקודה הבהירה בקצה מורד המדרגות האחרון. זה היה…? לא. לא יכול להיות. זה… ג'ק?

IMG_6041

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s