52

סאם התרוממה מקצה המרפסת והתקדמה לכיוון היער. היא היתה חייבת להרגיש עוד קצת מהטבע שסביבה כדי לוודא כי מה שהיא עומדת לעשות הוא אכן הדבר הנכון. היא ליטפה את מעקה המרפסת והרגישה את מרקם העץ ממנו היתה עשויה. היא הביטה לשמיים. העונות מתחלפות, חשבה. גם אז, לפני עשרים שנה, התחלפו העונות, נזכרה. היא עצרה לפני אחד העצים והביטה אל צמרתו כאילו חיפשה אישור לזכרונותיה. היא התיישבה ונשענה על גזעו. היא חשבה על היום ההוא, בו נעלם ג'ק.

7281646612_965f35d01d_o

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s