48

היא היתה בת עשרים אז, והנטל של שכר הדירה איים להתקשר בעצמו למנהל הבנק שלה. היא נכנסה אל חדרה והתחילה לארוז את חפציה. נוסף על כך שבעל הדירה החליט להעלות את דמי השכירות בשיעור חד, לאחר שבועות של חיפוש כושל אחרי דירה חדשה, וכשמועד פקיעתו של חוזה השכירות שלה מתקרב בקצב הולך וגובר – היא מצאה את עצמה עומדת בפני העובדה שהיא עלולה להישאר ללא קורת גג. עכשיו, על המרפסת בבקתה שלה ביער, הבינה סאם שזו היתה התקופה בה התהווה סיפור חייה. דירה בשכירות נמוכה או אפילו עם שותף היתה הפתרון, אלא שהזמן המשיך ודחק בה. חלק מהדירות שראתה היו פשוט יקרות מדי; לחלק מהמקומות אליהם הגיעה אי אפשר היה לקרוא בשם "דירה" ובוודאי לא "בית", ובשאר המקומות השותפים הפוטנציאליים היו אנשים לא נעימים.

Screen Shot 2013-07-12 at 5.13.29 PM

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s