41

היא הרימה את ראשה מהמכשיר שאחזה בידה והסתכלה סביב. חפציה ארוזים בתרמיל, היא היתה לבושה, הבקתה נקייה כפי שמצאה אותה ביום בו הגיעה אליה. הדבר היחיד שהיה שונה היה הנוף שנגלה לעיניה כשיצאה אל המרפסת. העמק המרהיב שהיה פרוש שם בדרך כלל היה עכשיו אדיר עוד יותר, עמוק שבעתיים וחסר כל טיפת מים. ההתרוקנות הפתאומית הזו היתה בדיוק מה שחיפשה. תחושת המלאוּת איתה הגיעה פינתה את מקומה למחשבות והבנות, לרגשות ותובנות, ומייד לאחר מכן קינן בה הרצון להתמלא מחדש. בשעות הבוקר המוקדמות היתה נוהגת לרדת אל חופו של האגם, להביט בהשתקפות שלה במים, להתבונן בעצמה. האגם היה המראה של חייה. ועכשיו הוא התרוקן.

no-reflection

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s