36

היא המשיכה ללכת לכיוון המים. על מצחה ומעל שפתה העליונה החלו להצטופף קבוצות מיקרוסקופיות של אגלי זיעה זערוריים, וגם הם צפו בקו החוף שהמשיך להתרחק. סאם הגבירה את קצב הליכתה, עוד משהו שזנון לא חשב עליו. הוא גם לא חשב על כך שהאגם ששכב מול סאם פשוט הלך ונעלם, כאילו התייבש, כאילו התרוקן באופן פתאומי. סאם כאילו רדפה אחריו, מנסה לתפוס את קו החוף, להשיג את הגלים המתרחקים ממנה. האגם הלך והתכווץ במהירות אדירה, מרעיד את האדמה שסביבה, מזעזע את השיחים והעצים הנמוכים שעמדו לידו ומשקשק את החצץ וחלוקי האבנים על הקרקע. סאם הביטה בו כשהפך לאגמון ואז לשלולית קטנה. היא דישדשה בבוץ, מנסה באדיקות להרגיש קצת מים בעוד גופה נכנע לרעד שעלה מן האגם. שיערה התנופף ברוח כשצעדה, שדיה היטלטלו מצד לצד כשהגבירה את קצב פסיעותיה ונדמה היה שכל קימורי גופה וחמוקיה הודגשו ונמחקו בעת ובעונה אחת.

lake-shore-olympic-park_17327_600x450

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s