23

סאם הרפתה את כל חלקי גופה באיטיות שיכולה היתה לשגע עצלנים. היא הרפתה חלקים בגופה שאנשים מן השורה לא היו מסוגלים להרפות. היא הרפתה, למשל, את המצח. היא כיווצה קלות את מצחה ואז שמטה אותו בבת אחת. ההרפיה, היא ידעה, מגיעה רק לאחר מתח. זכותי, חשבה, לחיות בהכרה רגועה. זה מצבי הטבעי, היא קבעה במוחה. בעשר הדקות שלאחר מכן כיווצה סאם והרפתה את כל חלקי גופה. אז היא נתנה להכרתה לנדוד בין איבריה השונים, משחררת אותם באופן סופי ומוחלט ומשקיעה אותם בבריכה השקטה של ההכרה. היא נשמה. בכל שאיפה של אוויר הרגישה איך החמצן זורם בגל גדול ששוצף ושוטף את כל כולה מהראש אל הרגליים. בכל נשיפה היא חשה את המתח בגופה זורם החוצה והכרתה נשארת שקטה ורגועה, כמו האגם בשעות המוקדמות של השחר.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s