12

היא הלכה שעות, מריחה את ריח הטחב על העצים, אוגרת בזכרונותיה את הקולות והצבעים, עוצרת מדי פעם להקשיב או לגעת. היא היתה מאושרת. היא היתה עצובה. היא היתה שמחה, היא היתה כעוסה. היא הרגישה שהיא פשוט נמצאת. סביבה עלו ופרחו אלונים, ערבות ועצי לילך, צמחים גבוהים, שיחים גדולים, עצי פרי ועצי יער אדירים, שהתנשאו אל על, קצות צמרותיהם נוגעים זה בזה ויוצרים חופת ענפים סמיכה, דרכה הצליח להסתנן אורה המלטף של השמש בראשית האביב.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s