6

אז, חצי שנה קודם לכן, השמיים לא נראו כמו בשקיעה הזו. העננות כמעט שלא היתה מורגשת, ואם היתה כזו, סאם לא הבחינה בה כשיצאה מפתח ביתם וירדה לרחוב במורד המדרגות בין העצים שבחצר. היא לא תיכננה לחזור לשם יותר, וגם לא תיכננה להעיף מבט אחד לאחור. מוחה היה טרוד במחשבות. היא חשבה על המשפט האחרון שאמרה לו, חשבה על המשפט האחרון שאמר לה. היא חשבה על המבט המוטרד בעיניו כשסיפרה לו שהחליטה לעזוב, חשבה על ההפתעה שהיתה בקולה. היא המשיכה לרדת, כמעט מעדה על אחת המדרגות, עד שהגיע אל תחנת האוטובוס הקרובה לביתם.
היא תהתה.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s