2

היא הניחה את ידה לרגע ושמטה את החוברת הישנה והמצהיבה על השולחן שעמד מולה. הסודוקו הזה עייף אותה, והיא הרגישה צורך להניח לעפעפיה להיסגר לאט. אז הציפו את עיניה הסגורות עשרות דימויים, צורות וצבעים, ששטו והתפתלו מול אישוניה. הם הסתלסלו ועלו, היבהבו בצבעים זרחניים וסאם ניסתה להתמקד בהם, ניסתה לעקוב אחריהם, ניסתה לצוד אותם. הם כולם ברחו ממנה.

 

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s